שאתם מרגישים שאתם חיים על אוטומט, עם קצב שלא בהכרח מתאים לכם,
שאתם מתנהלים לפי מה שמצופה – ולא לפי מה שנכון לכם באמת.

רציתם לחזור להקשיב לעצמכם,
לדעת מה בא לכם לעשות, מה חשוב לכם – לא מה כולם צריכים מכם.
רציתם לקום בבוקר ולהרגיש שיש חיבור, שיש כיוון.
לפעול מתוך איזו שקט פנימי, מתוך אמון בעצמכם, לא בלחץ מתמיד.

אבל מה זה בכלל אומר?
כי אתם כבר יודעים מה לא מתאים.
כי אתם כבר כנראה אחרי כל מיני משברים, טלטלות, מחשבות.

אבל עוד לא הצלחתם להבין מה כן.
מה באמת בא לכם לעשות.
מה אתם רוצים מהחיים האלה, עכשיו.
איך באמת למשוך אליכם את מה שמתאים לכם – ולא רק להגיב לעולם בלחץ, בהישרדות, מתוך תנועה לא מדויקת.

ויכול להיות שיש לכם תחושה כזו שאמור לקרות לכם משהו גדול וטוב,
אבל אתם לא מצליחים לפצח מה זה.
לא מצליחים להבין מה הצעד הבא.
ואתם יודעים שזה לא חוסר כישרון או עצלנות – אלא כנראה פשוט חוסר חיבור.
חוסר בהירות.
מין מקום כזה – שאתם לא באמת איתכם.

 כי אתם רואים את עצמכם – יודעים שיש בתוככם עוצמה, עומק, פוטנציאל.
אבל בפועל, רוב הזמן אתם על אוטומט.
מתעדפים את כולם, דוחים את עצמכם, ומרגישים תלושים.

אפילו ההחלטות הקטנות – לאן לפנות, עם מי לעבוד, מתי לעצור – מרגישות כבדות.
והרעש החיצוני רק מחמיר את זה: הדעות, הלחצים, הביקורת, היומיום.